פתיחה
בחודש אייר הונחו היסודות של שני בתי המקדש.כך נאמר בעניין בית ראשון בספר מלכים:(א) וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיקֹוָֽק:(מלכים א פרק ו פסוק א)וכך נאמר בנוגע לבניין בית שני בספר עזרא:(ח) וּבַשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְבוֹאָ֞ם אֶל־בֵּ֤ית הָֽאֱלֹהִים֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בַּחֹ֖דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י הֵחֵ֡לּוּ זְרֻבָּבֶ֣ל בֶן־שְׁ֠אַלְתִּיאֵל וְיֵשׁ֨וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָ֜ק וּשְׁאָ֥ר אֲחֵיהֶ֣ם׀ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֗ם וְכָל־הַבָּאִים֙ מֵהַשְּׁבִ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲמִ֣ידוּ אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְנַצֵּ֖חַ עַל־מְלֶ֥אכֶת בֵּית־יְקֹוָֽק: פ(עזרא פרק ג פסוק ח)ברצוני להתחקות אחר הדומה והשונה ביסודם של שני בתי המקדש, ננסה גם לבחון האם יש משמעות לכך שיסודות 2 הבניינים נקבעו לאותו החודש.
נראה כי על מנת להבין היטב את הארוע של יסוד הבית הראשון. יש לקבל לקבל מבט כללי על מלכות שלמה מראשיתה.ספר מלכים א עוסק בתחילתו בראשית מלכותו של שלמה. הסיפור מתחיל במציאות שבה מלכותו של שלמה העתידית עומדת בסיכון. אחיו הגדול ויפה התואר אדוניה מתנשא למלוך, יש לו קהל תומכים רב, ושלמה עוד קטן ונטול השפעה. נתן הנביא מזהה את המצב ומפעיל את בת שבע ויחד הם מצליחים לקבע את מלכות שלמה. זוהי פתיחה לא פשוטה למלך צעיר. ניתן להבין את גודל הבעיה דווקא לאחר שהיא לכאורה כבר נפתרה. גם לאחר שכבר מלכות שלמה הונצחה, ניתן להבחין כי אדוניה עדיין חש כי התמיכה הציבורית בו רבה. על כן הוא פונה לבת שבע בבקשה 'קטנה' כביכול לישא את פילגש דוד- אבישג השונמית, וכך הוא אומר:יֹּ֗אמֶר אַ֤תְּ יָדַ֙עַתְּ֙ כִּי־לִי֙ הָיְתָ֣ה הַמְּלוּכָ֔ה וְעָלַ֞י שָׂ֧מוּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל פְּנֵיהֶ֖ם לִמְלֹ֑ךְ וַתִּסֹּ֤ב הַמְּלוּכָה֙ וַתְּהִ֣י לְאָחִ֔י כִּ֥י מֵיְקֹוָ֖ק הָ֥יְתָה לּֽוֹ: (מלכים א פרק ב פסוק טו)כלומר, אדוניה מציג מציאות ובה 'כל ישראל' שמו פניהם להמליכו, מן הסתם זו אינה תמונה נכונה בשלמותה, אך ודאי מייצגת מציאות נוכחת של 'אופוזיציה' למלכות שלמה. שלמה בפרק זה נדרש לבסס את מלכותו ולמנוע התנגדות מבפנים.בפרקים הבאים מתואר כיצד שלמה המלך מבסס את מעמדו גם כלפי חוץ. הוא כורת ברית עם מצרים דרך נישואין לבת פרעה (פרק ג). בהמשך מתואר שלמה כמלך העושה הישר בעיני השם ומתבססת גם מעמדו כמושל חכם על ידי 'משפט שלמה' המפורסם. בהמשך מתואר שלמה כ'מוֹשֵׁל֙ בְּכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹבְדִ֥ים אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו (מלכים א פרק ה פסוק א)בפשטות שלמה זוכה לשליטה מלאה בארץ ישראל, וכן שאר העמים סרים למרותו (מה שלא היה עד עתה בנוגע לפלשתים. שלמה כנראה קוצר את פירות מלחמות אביו, אך עדיין תיאור כזה לא נכתב בתקופת דוד, הגם שדוד אכן השליט )נדמה כי שלמה לא רק קוצר את פירות כיבושי אביו, אלא גם מרחיב את שליטתו באיזור. אמנם לא מדובר בכיבוש צבאי, אלא במהלכים דיפלומטים, וקבלת הערכה איזורית מכובדת, וכך מעיד עליו הפסוק:ויָּבֹ֙אוּ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים לִשְׁמֹ֕עַ אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה מֵאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר שָׁמְע֖וּ אֶת־חָכְמָתֽוֹ: (מלכים א פרק ה פסוק יד)על פי חז"ל שלמה מולך בכל העולם כולו (מגילה יא.). גם אם מדובר בגוזמא מסוימת. אף מן הפסוקים עולה שאכן השפעתו של שלמה הגיע למרחקים.רק לאחר התיאור המופלא של מלכות שלמה, בוחר התנ"ך לפנות לפרויקט הגדול של שלמה- בניין בית המקדש.לענ"ד יש לזה משמעות גדולה- בית המקדש הראשון נבנה על רקע של ממשלה יציבה ומשגשגת, הן מבחינת עולמה הרוחני, והן מבחינת עולמה הפנימי.
נדמה כי יסוד בניין בית שני, הינו ניגוד גמור לתיאור המתואר לעיל.ספר עזרא פותח בהצהרת כורש המזמינה את גולי בית ראשון לחזור לארצם ולבנות את בית המקדש.(א) וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְקֹוָ֖ק מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְקֹוָ֗ק אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר:(ב) כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְקֹוָ֖ק אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה:(ג) מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהִ֤י אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת־בֵּ֤ית יְקֹוָק֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם: (עזרא פרק א פסוק א – ג) למעשה העולים הם מעטים- "כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת שִׁשִּֽׁים" (עזרא ב, סד)מפשטות הפסוקים, נראה כי לא מדובר בעליה אחת אלא ב2 עליות שהרי בפרק א נאמר שכורש שולח את ששבצר נשיא יהודה, ואילו בפרק ב מתוארת עלייתו של זרובבל.מדברי חז"ל בפסיקתא רבתי (ו) (וכן מדברי רש"י) אכן עולה שמדובר ב2 עליות שונות. כאשר הראשונה הונהגה על ידי דניאל ואילו השניה על ידי זרובבל נצר למלך יהויכין שגלה קודם חורבן הבית.אמנם האבן עזרא והמצודות דוד (א, ח) כותבים שמדובר בעלייה אחת המונהגת על ידי זרובבל, וששבצר הוא זרובבל.יש חוקרים הטוענים כי מדובר באדם שלישי והוא שנאצר מדברי הימים (א, ג יח) שהוא בנו של יכניה ובעצם כנראה דודו של זרובבל.מכול מקום בין אם מדובר ב2 עליות קטנות ובין אם מדובר בעליה אחת. אין ספק שמדובר בקומץ קטן מתוך עם ישראל.כמו כן, השטח אינו ריק, יש מתנגדים רבים לעלייתם של היהודים ולהתבססותם שם, זו כנראה הסיבה שעולי בבל פותחים בהקמת מזבח (עזרא ג,ב) ולא ממתינים לבניין המקדש, כנראה מתוך הבנה שהבנייה תהיה מורכבת ועשויה להיעצר פעמים רבות (כפי שאכן קרה).ניתן אם כן להבחין כי ייסוד בית שני שונה בתכלית מייסוד בית ראשון על ידי שלמה. שלמה מכין היטב את חומרי הבניין (מלכים א, ה) ורק לאחר מכן פותח בבנייה ורק לאחר מכן מתחילים עם ישראל בעבודה בבית המקדש. קשה להתעלם מן העבודה שהתאריך של ייסוד בית שני זהה ליסוד בניין הבית הראשון 'בחודש השני' (עזרא ג, ח) לגבי היום המדוייק- אין לנו זיהוי ודאי. מכול מקום נראה כי מחד, לא בכדי, יסוד בניין בית שני נקבע לאותו החודש של הבניין הראשון, נראה שהיה רצון להידמות לבניין המפואר של שלמה . כך ניתן ללמוד מהרצון של עולי בבל להביא עצים מהלבנון (עזרא ג, ז) כשלמה בשעתו (כן העיר גם בדעת מקרא על פסוק זה).אמנם יחד עם זאת הפערים בין 2 הבניות בולטים: בבית שני מדובר בפעילות כמעט ומחתרתית, עם אמצעים דלים, בניגוד לבניין שלמה שנבנה רק כאשר מלכותו מבוססת, ומעמד מלכות ישראל בשיא תפארתה.הכתוב בספר עזרא ממחיש בצורה מרגשת ביותר הפער בין 2 הבניינים:(י) ויִסְּד֥וּ הַבֹּנִ֖ים אֶת־הֵיכַ֣ל יְקֹוָ֑ק וַיַּעֲמִידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי־אָסָף֙ ֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק עַל־יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל:(יא) וַֽ֠יַּעֲנוּ בְּהַלֵּ֨ל וּבְהוֹדֹ֤ת לַֽיקֹוָק֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם חַסְדּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־הָעָ֡ם הֵרִיעוּ֩ תְרוּעָ֨ה גְדוֹלָ֤ה בְהַלֵּל֙ לַֽיקֹוָ֔ק עַ֖ל הוּסַ֥ד בֵּית־יְקֹוָֽק: ס(יב) וְרַבִּ֡ים מֵהַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֩ וְרָאשֵׁ֨י הָאָב֜וֹת הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר רָא֜וּ אֶת־הַבַּ֤יִת הָֽרִאשׁוֹן֙ בְּיָסְד֔וֹ זֶ֤ה הַבַּ֙יִת֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם בֹּכִ֖ים בְּק֣וֹל גָּד֑וֹל וְרַבִּ֛ים בִּתְרוּעָ֥ה בְשִׂמְחָ֖ה לְהָרִ֥ים קֽוֹל:(יג) וְאֵ֣ין הָעָ֗ם מַכִּירִים֙ ק֚וֹל תְּרוּעַ֣ת הַשִּׂמְחָ֔ה לְק֖וֹל בְּכִ֣י הָעָ֑ם כִּ֣י הָעָ֗ם מְרִיעִים֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְהַקּ֥וֹל נִשְׁמַ֖ע עַד־לְמֵרָחֽוֹק: פ (עזרא פרק ג פסוק י – יג)מתואר כיצד שמחה ועצב מעורבים יחד. זקני הדור- אלו שהכירו את הבניין הראשון בוכים על הפער בין בניין בית ראשון לבניין בית שני.לכאורה תיאור זה מפתיע, שהרי לא מדובר בבניית הבית, כי אם ביסודו. אם כן, כיצד כבר הבחינו הזקנים וראשי העם בהבדל?לאור מה שתיארנו ניתן להבין שההבדל הוא בעצם מצב העצמאות, הביסוס, והיכולת לבנות בגדלות ובבטחה כשלמה בשעתו. אם נחדד יותר, נאמר שההבדל אינו בין פרק ג בעזרא לפרק ו במלכים, אלא בפרקים שקדמו לשני אירועים אלו.
ברצוני להעיר לנקודת השוואה בין 2 יסודי הבית. בספר מלכים מתואר שבין יסוד הבית לבין בניינו- פונה הקב"ה בנבואה לשלמה ואומר לו כך:(יא) וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְקֹוָ֔ק אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר:(יב) הַבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה בֹנֶ֗ה אִם־תֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֣י תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְשָׁמַרְתָּ֥ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֖י לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־דְּבָרִי֙ אִתָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־דָּוִ֥ד אָבִֽיךָ:(יג) וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א אֶעֱזֹ֖ב אֶת־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ס(מלכים א פרק ו פסוק יא – יג)רק לאחר מכן נאמר: (יד) וַיִּ֧בֶן שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּֽהוּ:כלומר, עוד קודם סיום הבניה טורח הקב"ה לתת תזכורת לשלמה שלא די בבניין לבדו, יש צורך גם ליצוק תוכן רוחני לבניית הבית.עניין זה חוזר על עצמו לכאורה גם בבית שני.חגי בפרק ב פסוק י עוצר בשאלה בדיני טומאה וטהרה, ושם הוא פונה אליהם כך:וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־אֶ֛בֶן אֶל־אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְקֹוָֽק: (פסוק טו)המלבי"ם מבאר שעיקר עניינו של חגי היא לומר לעולי בבל ש'שישימו לבבם בהיכל ה', שישתדלו שהלב ימצא בהיכל ה'', כלומר: 'שלא יהיה הבנין ועבודת המקדש אך פעולת הגוף רק שיהיה מעשה הלב והנפש'.
ציינו לעיל שישנו פער עצום בין ייסוד בית ראשון לייסוד בית שני. פער זה מתעצם כאשר נעצרת הבניה (עזרא ד פסוקים ה-ו) ומתחדש רק כ18 שנה לאחר מכן במלכות דרייוש השני.חידוש הבית נעשה בעידוד הנביאים חג וזכריה.נתמקד בנבואתו של חגי.חגי פונה אל העם כאשר מצבם הפיזי והרוחני קשה ביותר, וכך נאמר שם:(ה) וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:(ו) זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב: פ(ז) כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:(ח) עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ ואכבד וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְקֹוָֽק:(חגי פרק א פסוק ה – ט)
נבואה זו של חגי נראית ריאלסטית ביותר. הדרישה המעשית של חגי מאנשי ירושלים היא דווקא למעט בחלומות הגדולים, חגי מבהיר לעולי בבל כי בית המקדש לא יוכל להבנות מעצי הלבנון כפי שסברו בתחילה, על כן פונה הנביא חגי בדרישה למעט בציפיות, ולבנות ממה שניתן:עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ ואכבד וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְקֹוָֽק:חגי דורש לבנות ממה שניתן על אף שכבוד בית המקדש לא יהיה שווה לכבוד בית המקדש של שלמה. חז"ל ראו בפסוק זה ביטוי לא רק לחסרון בפארו של בית המקדש, אלא גם בדרגת השכינה שתשרה בו, וכך דרשו חז"ל את הפסוק:מאי דכתיב וארצה בו ואכבד, וקרינן ואכבדה מאי שנא דמחוסר ה"א? אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים. -(תלמוד בבלי מסכת יומא דף כא עמוד ב)רש"י מבאר שחז"ל באים להדגיש שלא רק הבניין הפיזי יהיה פחות מפואר מבניין שלמה, אלא גם דרגתו הרוחנית, וכך הוא כותב:כוליה חדא מילתא, ושכינה לא שרתה בו, ורוח הקודש לא היתה בנביאים משנת שתים לדריוש ואילך.(רש"י מסכת יומא דף כא עמוד ב ד"ה ארון כפורת)
מסתבר כי חלומם הגדול של עולי בבל לא יתגשם בצורה המפוארת ביותר, ולא ידמו לבניין שלמה בשעתו
אמנם מאידך, חגי פותח בנבואה שעולה לכאורה אפילו על חלומם ודמיונם של עולה בבל. חגי שמרגיש כאמור בקושי ובפער בין הבניינים- קובע את המשפט הזה:גד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (חגי פרק ב פסוק ט)האם הבשורה של חגי הינה בשורה חדשה שלא נשמעה כמותה, או שבעצם עולי בבל קיוו אליה מלכתחילה?
ברצוני לטעון שדברי חגי לא נאמרו על מצע ריק. עד עתה התעלמנו מבית מקדש נוסף והוא בית מקדשו של יחזקאל. הנביא יחזקאל שחזה את החורבן, עוסק בספרו בהרחבה (פרקים מ-מו) בתוכניותיו של בית המקדש העתידי.נבואה זו ניתנת ב'עֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵנוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה" (יחזקאל פרק מ פסוק א)המעיין בפרקים אלו יראה תכנית מפורטת לפרטי פרטים. על כן נשאלת השאלה- מדוע עולי בבל לא בנו כתכנית של יחזקאל, מדוע הם ניסו לחקות את בניין שלמה?יש שרצו לטעון שנבואת יחזקאל הינה נבואה על בית מקדש שירד מן השמים, אך פשטות הפסוקים מורים אחרת וכך נאמר שם:(י) אַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הַגֵּ֤ד אֶת־בֵּֽית יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת וְיִכָּלְמ֖וּ מֵעֲוֹנֽוֹתֵיהֶ֑ם וּמָדְד֖וּ אֶת־תָּכְנִֽית:(יא) וְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכוּנָת֡וֹ וּמוֹצָאָ֡יו וּמוֹבָאָ֣יו וְֽכָל־צֽוּרֹתָ֡ו וְאֵ֣ת כָּל־חֻקֹּתָיו֩ וְכָל־צורתי צ֨וּרֹתָ֤יו וְכָל־תורתו תּוֹרֹתָיו֙ הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם: (יחזקאל פרק מג פסוק י – יא)אם כן, מדוע באמת אנשי בבל לא בנו את הבית בתכניתו של יחזקאל?לא בטוח שנוכל להציע תשובה ברורה, אך ננסה לשפוך מעט אור. ראשית, נפנה לתכניות הבניההרמב"ם מתייחס בהלכותיו לעניין זה וכך הוא כותב:בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד להבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבוארואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל. (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ד).כלומר מדברי הרמב"ם עולה כי מבחינה מעשית לא היה ניתן לבנות את בניין יחזקאל כי הפרטים לא היו מדויקים דים.ניתן להציע שעולי הבבל סברו, שחוסר היכולת שלהם לדמות את בניין יחזקאל אינה עניין טכני, אלא מהותי. כפי שראינו שאף חז"ל ראו בירידת הרמה הפיזית של הבנייה רמז גם לדרגתו הרוחנית.יתכן שסברו עולי בבל שמבחינה רוחנית, הם לא תואמים את דברי יחזקאל שתיאר שרק כאשר 'יכלמו מעונתיהם' יוכלו למדוד את תכניותיו. ניתן להציע שמלכתחילה 'ויתרו' כביכול עולי בבל לבנות את בניין יחזקאל ודי היה להם בנסיון לחקות את בניין שלמה, וגם זה היה מעל המצופה.יתכן שגם קביעת התאריך באייר סימלה עניין זה, וכפי שציין האבן עזרא (הארוך שמות מ, ב) שבניין המשכן נבנה בא ניסן ואילו השני בב' אייר.יתכן שאם היה רצונם של עולי בבל לבנות מבנה חדש ועצמאי התואם את נבואת יחזקאל, היה עליהם לקבוע דווקא את הבניין בג' בסיון, יתכן שבתאריך זה ביטאו עולה בבל, כי הם מסתפקים בחיקוי בניין שלמה.חגי לעומת זאת מעלה את השאיפות וקובע- 'גד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת'. מה הייתה כוונתו של חגי? והאם היא התממשה? נבואת חגי עוררה 2 קשיים מרכזיים:
הגמרא בבא בתרא (ג.) מתייחסת לשאלה זו, ומביאה מחלוקת שמא הכוונה שבניין בית שני היה גבוה יותר, או שמא הכוונה שהחזיק עשר שנים יותר (420 שנה מול 410 שנה).ניתן היה גם להציע שהכוונה לבנין הורדוס כמבואר שם בבא בתרא (ד.) ש'מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו'.אמנם כמובן יש קושי בדבר, האם זהו הבניין האחרון?על כך היה ניתן להשיב בפשטות שפירוש המילה 'אחרון' היא 'אחרי' כדוגמת: וּשְׂנֵאָהּ֘ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ (דברים פרק כד פסוק ג). וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיקֹוָק֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן־הָרִאשׁ֑וֹן.. (רות פרק ג פסוק י). הבולט מבין כולם (ב) וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־ יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים: (בראשית פרק לג פסוק ב)
אמנם עדיין קשה להבין כיצד הבית השני נחשב גדול יותר, והרי מבחינת השכינה רמתו היה נמוכה בהרבה כפי שהוזכר לעיל.על כך כתבו האבן עזרא והמלבי"ם (חגי ב, ט) שזו הייתה נבואה על תנאי ולא נתממשה.ניתן לחבר בין דברי חז"ל לדברי הפרשנים ולומר שהיות ועם ישראל לא זכה, התממשה הנבואה רק באופן חלקי ולא באופן מלא.אמנם המלבי"ם בביאור המילות (חגי ב, ו) מציע הצעה נוספת, לדידו יתרונו של בית המקדש השני היה בכבודו, ששמו חל עליו אף בחרבנו כאילו הוא עומד, שהוא התחלה לבית שלישי.בכיוון זה ניתן לחבר את דברי הרב קוק (מאורות הראיה חנוכה עמוד רלז) שכותב ש'מבנין הבית השני יצאה אורה לאומות העולם יותר מאשר מהבית הראשון, ועל זה נרמז: גדול יהיה כבוד הבית האחרון, שזהו ביחש לתקון אומות העולם' שם הוא מתאר שדווקא מכוח עלבונו נתערבו ישראל באומות והשפיעו עליהם, והיות ולא יכלו להשפיע רק מבחוץ, נאלצו להיות בעליבותם, אך השפעתם על אומות העולם היה כבירה בהרבה.עניין זה מתחבר לדברי הרמח"ל (משכני עליון לרמח"ל) שמסביר שהסיבה לעליבות בית שני, היא גדולתו שהיות ובשמים כבר ירד בניין יחזקאל ועם ישראל לא היה ראוי לו, נוצר פער בין היעוד הסופי לבין התוצאה בפועל, ואילו בנין שלמה היה תואם לציפיותיו למעלה.ישנו זוהר מפליא שלכאורה סותר את הדברים האמורים עד כאן, אך נראה שיתכן שבעומק שווה הוא לדברים הנאמרים:בזוהר בפרשת פנחס (זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רכ עמוד ב - רכא עמוד א) מסופר על גוי ששאל את ר' אליעזר כיצד אנו מייחלים לבית המקדש, והלא כבר חגי ניבא שהבניין האחרון כבר נבנה?שם משיב ר' אליעזר שאפילו בית המקדש הראשון מעולם לא נבנה משום שהכול היה מעשה ידי אדם ואילו בשירת הים נאמר: "מכון לשבתך פעלת ה (שמות טו, יז)'- זהו בית ראשון. מקדש ה' כוננו ידיך- זהו בית שני. ושניהם פעולתו של הקדוש ברוך הוא הם. הזוהר מבאר שהחטא גרם לכך שבית המקדש מעולם לא נבנה על ידי השם ולכן חרב, ולעתיד לבוא ירדו 2 הבניינים יחד מן השמים.בפשטות עולה מכאן כי בניין בית המקדש האחרון ירד מן השמים, וכך יש שלמדו מרש"י (סוכה מא.)אמנם יש לציין לגמרא בכתובות (ה:) שקובעת כי מעשה ידי אדם גדולים ממעשה שמים, וקביעתם היא דווקא מפסוק זה- מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך.הרב יששכר שלמה טייכטל בספרו 'אם הבנים שמחה', (מאמר מקדש ה', עמ' 284-288 במהד' תשעג [נדפס גם במשנה שכיר, פרשת בשלח, פרק טו, יז) מבאר את דברי רש"י באופן שלכאורה יתאימו לזוהר וגם לנאמר לעיל.הרב טייכטל מציין שרש"י על התורה מציין שבית המקדש יבנה ב2 ידיים וזה תואם את הגמרא בכתובות שזה יהיה במעשה ידי אדם.על כך משיב הרב טייכטל 'דכיון שתחילה יבנה בית המקדש דלמטה, ואח"כ על זה ירד בית המקדש דלמעלה ויתאחדו זה עם זה, א"כ יהיה שם גם מעשה צדיקים, ואגב חלק הצדיקים שבו נקט הפסוק חשיבות דשתי ידים'.כלומר ניתן לבאר שבכל הבניינים היה חסרון כביכול בהתאמה בין החזון האלוקי למעשה האדם.לדידו של הרמח"ל בבית ראשון לא היה פער כזה, ואילו לדידו של הזוהר, הפער היה קיים אף בבית ראשון.מכול מקום בפשטות עולה שבניין ה'אחרון' ממשיך ומתקיים ב'שמי שמיא' ומחכה לנו שנהיה תואמים לו באופן מלא ונוכל להביאו לבניין עדי עד ויקויים בו הפסוק: " מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך"
2 בתי המקדש יוסדו באותו החודש, יתכן כי גם באותו התאריך בחודש. מסתבר כי אין הדבר מקרי: עולי בבל כנראה נשאו עינם לבית ראשון וניסו לחקותו. כך נראה מהרצון להשתמש גם מחומרים דומים (עצי הלבנון). למעשה הנביא חגי מבהיר לעולי בבל כי לא יוכלו לבנות את בית המקדש בפאר של הבית הראשון ועליהם להסתפק בבניין פחות מפואר.עם כי- יחד עם זאת חגי מנבא עתיד מפואר ביותר לבית שני העולה גם כן על בית ראשון.חז"ל ואחריהם פרשנים רבים ניסו לבאר במה עדיף בית ראשון על הבית השני ונאמרו בעניין תשובות רבות ומגוונות.ברצוננו להציע על פי דברי הרמח"ל וכן מדברי הרב קוק כי הפוטנציאל הגלום בבית שני- אשר השראתו היא מנבואת יחזקאל- גדולה בהרבה מהפוטנציאל של בית ראשון. מסתבר כי מבחינה רוחנית בניינו של יחזקאל ניצב בשמים ומחכה להופעתו השלמה בעולם. חלקו כבר מומש כפי שמבאר הרב קוק בכך שהשפעת עם ישראל על העמים הייתה גדולה יותר בבית שני מאשר בראשון (דווקא מפאת עליבותו והערבוב שנוצר בין עם ישראל לאומות) וחלקו עוד מחכה להיות ממומש באופן כזה שבית המקדש הארצי יחד עם זה השמימי יתאחדו יחד לבניין אחד מלא כפי שמתאר הרב טייכטל.