האם מותר להכין קפה שחור בשבת?
בס"ד
הכנת קפה שחור בשבת
שאלה:
מדוע לדעת הספרדים מותר להכין קפה שחור (טורקי) בשבת ולדעת האשכנזים אסור.
תשובה:
ראשית יש לומר שחלוקתך בעניין זה אינה מדויקת, לא כל הספרדים מתירים ואף בקרב האשכנזים ישנם דעות שונות לגבי האופן המותר להכנת קפה טורקי.
שאלת הכנת קפה טורקי בשבת נוגעת במספר שאלות הלכתיות שונות ונבארם:
- קפה טורקי עובר תהליך של קלייה בלבד, ונשאלת השאלה האם אסור לבשלו במים הואיל והוא עדיין לא עבר תהליך של בישול
- אם נאמר שעדיין שייך בקפה איסור בישול, האם יש איסור לשים אבקה בכוס, ולשפוך עליה מים ישירות ממחם המים המתחמם ע"י גוף חשמלי? [עירוי מכלי ראשון]
- אם נאמר שעדיין שייך בקפה איסור בישול אף באופן זה, האם יש איסור לשפוך מים חמים לכוס ריקה ואח"כ לשים בה את אבקת הקפה? [כלי שני].
- אם נאמר שעדיין שייך בקפה איסור בישול אף באופן זה, האם מותר לשפוך מים חמים לכוס ריקה [כלי שני] ולהעביר את המים לכוס אחרת [כלי שלישי] ולהניח שם את אבקת הקפה?
כעת נעלה על כל שאלה לגופה:
- האם יש איסור לבשל את אבקת הקפה לאחר שכבר נקלתה?
נחלקו היראים (סימן רעד דפוס ישן – קב): והראבי"ה (שבת, קצז) האם יש איסור בישול בדבר שכבר נאפה או נאצלה. היראים אוסר והראבי"ה מתיר.
השו"ע בסימן שיח סעיף ה הביא את ב' הדיעות בלשון 'יש מי שאומר' שאסור ו'יש מתירים'.
הרמ"א לכאורה פירש את דברי השו"ע שאף המתירים לא התירו אלא בכלי שני.
וכתב הרמ"א שנהגו להיזהר לכתחילה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו, הואיל והוא נאפה ועוד לא בושל.
א"כ יוצא שלאשכנזים הנוקטים בשיטת הרמ"א יש לאסור לבשל דבר שעבר תהליך של קלייה והוא הדין לגבי אבקת הקפה שחור.
אמנם בקרב פוסקי ספרד מצאנו מחלוקת בזה:
הכף החיים (פג) הבין שאף השו"ע מחמיר בבישול אחר אפיה ולא הקל אלא בכלי שני כפי שפירש הרמ"א בדבריו.
לעומתו הרב עובדיה יוסף (יחווה דעת ח"ב סימן מד) סבר שהשו"ע מקל בכל בישול אחר אפיה, וכן פסק להלכה, וכן פסק המנוחת אהבה פרק י סעיף כו.
האור לציון (ח"ב פרק ל שאלה ו ) סבר שלמרות שפשט דברי השו"ע ב'יש מתירין' היא להקל בזה, מכל מקום באיסור תורה אנו הולכים אחרי הדיעה המחמירה.
להלכה נראה שיש להחמיר בזה אף לספרדים משום שזהו ספק באיסור תורה וכדברי האור לציון.
מעבר לכך יש להוסיף שלעניין קפה שחור יש שסברו (גינת ורדים כלל ג סימן ב) שיש איסור לבשלו אף לדיעה המתירה בישול אחר אפיה משום שאף לאחר הקלייה, האבקת קפה אינה ראויה למאכל ולא נסתיים בישולה.
אמנם יש שחלקו וסברו שהיות ויש אנשים שאוכלים אותו כמות שהוא, יש להחשיבו כדבר שנסתיים בישולו (חתם סופר אורח חיים סימן עד).
האור לציון (ח"ב פרק ל שאלה ד) כתב במפורש לעניין קפה שחור שיש איסור בבישולו, הן מהסיבה שיש בישול אחר אפיה, והן מהסיבה שלא נגמרה קלייתו.
- לשיטות שיש בישול אחר אפיה האם מותר לערות עליו מכלי ראשון?
התוספות (מב: ד"ה אבל) מביאים מחלוקת בין רשב"ם לר"י אם מותר לערות מכלי ראשון, ושורש המחלוקת האם עירוי מכלי ראשון מבשל ככלי ראשון. לדעת רשב"ם מותר ולדעת ר"י אסור.
כדעת רשב"ם סברו הרמב"ן (סוף ע"ז) והרשב"א.
וכדעת ר"י סברו הרא"ש (שבת ג, טז) והמ"מ בביאור דברי הרמב"ם (שבת כב, ו).
השו"ע פסק בסימן שיח סעיף י': "אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהן מכלי ראשון".
א"כ לפי זה לסוברים שיש בישול אחר אפיה, הוא הדין שיש לאסור לערות על אבקת הקפה מכלי ראשון.
אמנם הרב עובדיה כתב (יחווה דעת ב, מד) שניתן כאן לסמוך על ספק ספיקא- ספק אם אין בישול אחר אפיה, וספק אם עירוי מכלי ראשון מבשל בכלי ראשון.
אך הרב עובדיה עצמו פקפק על הספק ספקא הנ"ל משום שיש ספק ספקא לכוון ההפוך שיתכן שאף בכלי שני יש בישול בזה כפי שיבואר להלן.
הרב עובדיה עצמו הקל לפי דעתו שהבאנו לעיל שאין כאן כלל ספק הואיל ודעת השו"ע שאין בישול אחר אפיה.
- לשיטות שיש בישול אחר אפיה ואף בעירוי האם מותר לבשלו בכלי שני?
כתב היראים (סימן רעד [דפוס ישן – קב]): ואין בישול תלוי לא בכ"ר ולא בכלי שני אך לפי שהוא דבר המתבשל פעמים שהוא דבר רך ומתבשל אף בכלי שני ויש דבר קשה שאפילו בכלי ראשון אינו מתבשל ויש דבר המתבשל בכלי ראשון ולא בכלי שני הלכך יזהר אדם שלא להכניס בשבת שום דבר בכלי שני ואף בכלי שלישי שהיד סולדת בו שאין אנו בקיאים בדברים רכים וקשים מי הוא מתבשל בכלי שני ומי הוא שאינו מתבשל..
הרמ"א (שיח,ה) הביא להלכה את דברי היראים לעניין פת וז"ל: 'ונהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו'.
וכתב המ"ב (שיח, ס"ק מב) 'וה"ה דלדעה זו יש להחמיר נמי בשאר דברים שלא ליתנם בכלי שני.
וכתב החזו"א על דבריו (שבת נב ס"ק יח יט) שנראה שאין להחמיר אלא בפת משום שהוא אפוי ונוח להתבשל אבל לא בשאר דברים.
הרב עובדיה יוסף כתב (חזון עובדיה הלכות מבשל סעיף ב עמ' שעו) שהאשכנזים נהגו להחמיר בכל דבר, אבל לספרדים אין הבדל בין דברים קשים לרכים ואין לחוש לכך שיתבשלו בכלי שני.
א"כ נראה פשוט שלדעת המ"ב יש לאסור נתינת קפה שחור בכלי שני, משום שיש לחוש שהוא מקלי הבישול.
ואף לדעת החזו"א שסבר מעיקר הדין אין להחמיר בשאר דברים, מכל מקום אף הוא הודה שבפת יש להחמיר משום שהוא אפוי ונוח להתבשל, ונראה שהוא הדין בקפה שחור.
יתירה מזו נראה שאף לדעת הרב עובדיה שכתב להקל אף בלחם נראה שיודה שיש להחמיר בקפה שחור (ללא הטעם שהוא כבר קלוי) משום שבזה החוש מעיד שמתבשל בקלות, וכפי שאף הוא חש לזה לעניין עלי תה (חזון עובדיה הלכות מבשל סעיף ז עמוד שכו).
- לשיטות שיש בישול בקפה אף בכלי שני, האם מותר לבשלו בכלי שלישי?
בעניין השאלה האם כלי שלישי מבשל, מצינו בזה מחלוקת הפוסקים:
מתוך הסבריו של הב"י בסי' שיח לסוגיית 'אמבטי' עולה כי יש מקום לומר שדין כלי שלישי קל יותר מכלי שני ולכן מותר לשפוך מים קרים לתוך ספל מים חמים כיוון שהספל אינו כלי ראשון או שני אלא כלי שלישי.
אמנם הב"ח השיג על דבריו וכתב שאין שום הבחנה בין כלי שני לבין כלי שלישי.
וכן כתב ביראים (הובא לעיל) במפורש שאין כלל חילוק בין כלי שני לכלי שלישי.
אך הפרי מגדים (משבצות זהב שיח ,יז) כתב שמשמע מסתימת הפוסקים באו"ח סימן שיח וביו"ד סימן ק"ה [סעיף ב] שאין חילוק בין כלי ראשון לכלי שני. אמנם כתב שמדברי המגן אברהם בסימן תמז אות ט משמע שיש הבדל בין כלי ראשון לכלי שני.ובאשל אברהם ס"ק לה נטה להקל כדברי המ"א.
המ"ב (שיח, מז) הביא דברי הפרי מגדים שיש להקל בכלי שלישי.
האגרות משה (או"ח ד, עד) פסק שכלי שלישי אינו מבשל.
אמנם החזו"א (או"ח נב, יט) כתב שלא מצינו מקור לחלק בין שני לשלישי, ואם דברים מתבשלים בשני מתבשלים בשלישי ואין הדבר תלוי אלא בחום המים שיהיו חמים שהיד סולדת בו.
הרב עובדיה (יביע אומר חלק ז- או"ח סימן מ) פסק שיש להקל בכלי שלישי וכנטיית הפרי מגדים.
הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון חלק ב פרק ל הערה ד) הקל אף הוא בכלי שלישי כדעת הפרי מגדים.
השמירת שבת כהלכתה כתב (פרק א סימן נז במהדורה הישנה וסימן סג בחדשה) שנוהגים להקל בכלי שלישי וכן בעירוי מכלי שני, אך לעניין עלי תה ושאר דברים שנראים כמוכשרים לאכילה אף ע"י כלי שלישי, אין להכניסם אף בכלי שלישי.
מסקנה להלכה:
היוצא מכל זה שלדעת האשכנזים אין לתת קפה שחור לא בכלי ראשון ולא בכלי שני, משום שיש לחוש שהוא מקלי הבישול, ויש בישול אחר אפיה, ולעניין לתנו בכלי שלישי הדבר נתון במחלוקת:
שלדעת החזו"א נראה שאין להקל בזה, ולדעת האגרות משה ניתן להקל בזה.
והרב עובדיה הקל לספרדים לערות אף מכלי ראשון, הואיל והוא כבר קלוי, ואין בישול אחר קלייה (יחווה דעת ב, מד).
והאור לציון (ח"ב פרק ל אות ד) לא התיר אלא בכלי שלישי משום שיש להחמיר שיש בישול אחר קלייה, וכן מפני שקלייתו אינה גמורה ואינה מכשירה אותו להלכה וכן פסק הרב אליהו (קול אליהו-שבת הלכות בישול שאלה כג עמוד שכז).
לי אישית נראה שיש מקום גם לספרדים להחמיר בזה, משום שבפועל נראה שקליית הקפה שחור, לא הכשירתו לאכילה, ועיקר ההכשרה היא ע"י המים החמים, ועיננו רואות שע"י כך נוצרת הכשרה לאכילה וכפי שהעיר האור לציון בעצמו. ועל כן בעניין זה קשה לסמוך לבד על הקולא של 'כלי שלישי' וכפי שהעיר החזו"א שלא מצינו קולא זאת בש"ס, ועל כן כשם שמחמירים בקלי הבישול בכלי שני הוא הדין שיש להחמיר בכלי שלישי (וזאת בניגוד לעמדת האור לציון).
[אמנם יש להעיר שיש מקום להקל בהכנת קפה מטעם אחר, והוא מהדין המבואר במשנה בדף מב. שתבלין אינו מתבשל בכלי שני, ואם נאמר שהכוונה לכל דבר שעיקר עניינו נתינת טעם לדבר אחר, א"כ הוא הדין לקפה, וכך נאמר מפי השמועה שהרב סולובייציק הקל בתה מטעם זה, אך באור לציון הנ"ל כתב שיש לומר שדין זה נאמר דווקא לגבי תבלין קשה, אבל בתבלין רך כמו תה, יש לחוש שהוא מקלי הבישול, ונראה שהבין שדין זה הינו עניין מציאותי, ואינו בגדר שדבר שעניינו נתינת טעם אינו מתבשל בכלי שני, ודוק
עוד היה מקום לומר להקל בטענה שאף אם נשים מים קרים על אבקת הקפה שחור, ונחכה זמן רב, "יצבעו המים, ויהיו באותו הטעם של קפה שחור שהתקרר, מכול מקום נראה שהיות ובפועל לא ניתן להגיע בזמן מועט למצב זה, נמצא שהמים החמים כן יוצרים תהליך המשמעותי לבני אדם, ולכן סברתי נוטה שיש בזה משום בישול, ומכול מקום לחוש לזה לכל הפחות כ'ספק דאורייתא'].
בעקבות שיפוץ האתר.. אני מעביר חילופי תגובות שהיו.. בתוך הטקטסט עצמו:
מאיר לובין
03/11/2018 04:31 PMשלום עליכם הרב יוסף. ברכותי לאתרך, ה' יצליח דרכך. בעניין הקפה: בחוברות הלכות שבת סיכומי שיעור נשים של הרב הוא דן ארוכות עם כיוון להחמיר, אך מסקנתו להקל לערות עליו מכלי שני. אני טעמתי פולי קפה קלויים - והנה טעים מאד. שמעתי שמגישים פולים כאלה עם הקפה באיזהו מקומן, וכן מוכרים אותם מצופים שוקולד. אמנם לא טעמתי אותם לאחר טחינה. ידוע שבעבר היו מחלקים אבקת קפה ל"ברכות", מעורבים בסוכר. כתבתם שאין מקור לכלי שלישי. אך גם ההיפך, אין מקור לאסור, המ' דברה רק בכלי שני. לא כן? חשוב להתייחס לעירוי מכלי שני. ראיתי התייחסויות שונות, האם הוא ככלי שלישי או לאו. ה' יצליח דרכך. בברכת כהנים, מאיר לובין
יוסף סוראני
03/12/2018 07:16 AM
לכבוד הרב לובין!! שמחתי מאוד לקבל תגובה מהרב. והנה לרב יש 2 טענות מרכזיות: א. פולי קפה נאכלים כמו שהם ולכן אין בהם בישול ב. היות ונאמר בגמרא שדווקא כלי שני מבשל, אין סיבה לאסור בכלי שלישי. ואנסה להשיב בקצרה על 2 הטענות: א. בעניין הטענה שהקפה נאכל כמות שהוא וממילא אין בו בישול, יש להעיר שלשיטת המחמירים בבישול אחר אפיה, והרב אליהו מבינהם, אין מקום לטענה זו, שאף אם נאמר שהוא נקלה, עדיין שייך לבשלו. מעבר לכך, כאן נראה שיש מקום להחמיר אף לסוברים שאין בישול אחר אפיה, היות ועיננו הרואות שבהיותו אבקה אין הוא ראוי למאכל, ואודה שבזה יש נקודת חידוש גדולה יותר, מעבר לכך לדעתי עיקר הבישול באבקה אינה בעצם הכשרתה לאכילה אלא בנתינת הטעם במים, וכל שנותן טעם במים הוי בישול, וכדברי המהר"ם שי"ק (או"ח קלב) ז"ל: "ובעלים וסממנים שבא הבישול רק להוציא המיץ שבהם, ולא לצורך עצמן, לא שמענו שיעור בישולם כל צרכן. ומסתבר כל זמן שיש בהם מיץ ונותן טעם, ולא פסק ריחם וטעמם, לא נתבשל כל צרכם, ויש בהם בישול אחר בישול, וכל בישול פנים חדשות. ובפרט לפי מש”כ דעלי טעה”ה הם בכלל סממנים, וכבר כתב הרא”ש (פ’ כירה סי’ י”א) דסממנים צריך בישול רב”. אך אודה שבטענה זו יש חידוש גדול ולא כל הפוסקים מודים לזה, מכול מקום לשיטת הרב אליהו לא נזקקנו לכל זה, וכפי שהזכרתי לעיל, משום שלדעתו יש בישול אחר אפיה. ב. בעניין הטענה השניה שהיות ולא הוזכר בגמ' כלי שלישי לאיסור, יש להקל, אכן כך סבר האג"מ, אך כנגדו כתב החזו"א להיפך, ודעתי נוטה לחזו"א, משום שכל החלוקה בין כלי ראשון לשני, הינה חידוש גדול ולכאורה כל שבפועל המים חיים ויוצרים בישול, יש להחמיר, ונאמרו בזה טעמים רבים, כגון שבכלי ראשון דפנותיו חמות מהאש, או שלדעת האור שמח כלי ראשון הינו תולדה דאש וכלי שני תולדה דתולדה, ויש שסברו שהכל תלוי בפועל במציאות (כך עולה מדברי הרשב"א והיראים ואכמ"ל). על כן בעניין קלי בישול שנאמר שמתבשלים אף שלא בכלי ראשון נראה שיש לחזור למדד הפשוט שכל שנראה שמתבשל הדבר האסור, משום שלא מצינו שום חלוקה משמעותית בין כלי שני לשלישי, וכל החלוקות שנאמרו בין כלי ראשון לשני שייכות דווקא לגביהם, כגון שהדפנות חמות מהאש וכיו"ב, ולכן בזה נראה שיש ללכת אחר המציאות בפועל הואיל והגמ' למדתנו שאיננו עושים חלוקה בין סוגי הכלים השונים, ומנין לנו לחדש שאף בזה יש חלוקה בין כלים שונים, דבר שלא הוזכר בש"ס. על כן בזה נוטה דעתי לחזו"א שאין הבדל בין כלי שני לשלישי. [ממילא לא דנתי ביחס של עירוי כלי שני אם הוא כשלישי, משום שלדעתו אין להקל בשלישי] מכול מקום הבאתי במאמר, את הסברות שלדעתי היה מקום להקל, והם משום שבפועל ניתן לאחר זמן רב ליצור קפה אף ממים קרים, וכן מדינא דגמרא שתבלין אינו מתבשל בכלי שני, אך בפועל נראה לי שאין לסמוך על התרים אלו ודוק] תודה לרב על קריאת המאמר ועל הערותיו המחכימות
מאיר לובין
07/02/2018 06:08 PMשלום עליכם. ראיתי באיזה מקום, כמדומני בפניני הלכה שההיתר של כלי שלישי (?) הוא גם(?)מטעם שינוי. איני זוכר היטב, אך השיקול נכנס בחשבון. לאומרים שכלי ראשון אינו מבשל, אין מקום, לכאורה, לדברי המהרם שיק. שהרי תבלינים אינם מקלי הבישול אפילו בכלי שני כ"ש בשלישי. הרב אליהו בעצמו, החמיר בבישול אחר קליה, מתיר בקפה. (אלו דברים שצריך לחפש להם היתר..)הגב
יוסף סוראני
הגב
מאיר לובין
03/20/2018 10:23 AMשלום עליכם. לא התייחסתם לכך שאבקת הקפה הייתה מוגשת ב"ברכות" ואמר לי חבר שסבו עד היום נוהג כך. הרב אליהו ע"ה בעצמו כותב להיתר בכלי שני, ורק משום צובע - עירוי מכלי שני על הקפה. בחוברות הנז'. י"א שעירוי בכלי שני הוא ככלי שלישי. כמדומני שאין כן דעת האור לציון, אך לא ברור. מה אתם אומרים? (אל תטרח לפני פסח..) בברכה.הגב
יוסף סוראני
03/20/2018 10:38 AMשלום עליכם.. כמדומה לי שיש מענה בתגובה הקודמת, ואתמצת: א. אף אם נאמר שהאבקה נאכלת כמות שהיא כפי שמעיד הרב, עדיין היא נקלתה ולא בושלה והבן איש חי מחמיר בבישול אחר קליה, וכן דעת האור לציון (חלק ב, פרק ל הערה ד). ב. אף למקלים בבישול אחר קליה יש מקום להחמיר ע"פ חידושו של המהר"ם שיק שבדבר שהנקודה אינה בישולו שלו אלא הוצאת טעם ממנו, כל שמוציא טעם ע"י חום יש לאסור. ג בעניין כלי שלישי נוטה דעתי לדעת החזו"א שאין להקל בזה למעט מקומות שבהם נראה שמעיקר הדין אין חשש בישול. לגבי דעת האור לציון אכן נראה שמקל בכלי שלישי אך מחמיר בעירוי כלי שני עד כדי קליפה, ולכן בתה מתיר כיוון שיש שקית שהיא בכדי קליפה (או לציון חלק ב פרק ל סעיף ג)
